פסק-דין בתיק ס"ע 8901-03-09

כללי

1.          התובעת, עובדת זרה, עבדה בסיעוד בבית הנתבעים מיום 7/6/06 ועד 13/12/08.

2.         בתביעתה זו תובעת התובעת הפרשי שכר מינימום, גמול עבודה בשעות נוספות שהועמד על שכר שעה נוספת אחת ביום ובשיעור של 30% משכר המינימום, פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת וכן הפרשי פדיון חופשה והבראה.

3.         לטענת הנתבעים, בהתחשב בכלל הניכויים המותרים משכרה של התובעת, לא פחת שכרה משכר המינימום.

הנתבעים טוענים כי התובעת לא עבדה ואינה זכאית לתוספת תשלום בגין עבודה בשעות נוספות.

לגרסת הנתבעים, התובעת לא פוטרה אלא התפטרה ואינה זכאית לפיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת. נהפוך הוא, הנתבעים הם אלה הזכאים לתמורת הודעה מוקדמת שלא ניתנה ע"י התובעת טרם עזיבתה.

הנתבעים הודו בזכאות התובעת לפדיון חופשה ודמי הבראה אולם מבקשים לקזזם כנגד ההודעה המוקדמת שהיה על התובעת ליתן להם.

4.         טרם נדון בתביעות התובעת אחת לאחת, נתייחס לטענת התובעת למחיקת סעיפים המהווים הרחבת חזית בתצהיר הנתבע, טענה שהועלתה רק בישיבת ההוכחות.

ראשית, מן הראוי היה להעלות טענות אלה לאחר קבלת התצהיר ולא להמתין עד לאחר חקירת התובעת ותחילת חקירת הנתבע להעלאת טענות אלו.

מכל מקום, ולגופו של עניין, אין מדובר בהרחבת חזית, ונפרט.

סעיף 9 ו-21 לתצהיר הנתבע כולל עובדות שאינן נוגעות לעילת התביעה ואין בהן על כן משום הרחבת חזית.

סעיף 22 מהווה פירוט לטענת ההתפטרות אותה העלו הנתבעים עוד בכתב ההגנה וכן הייתה התייחסות לנושא זה בדיון המוקדם.

באשר לניכויים מהשכר, התובעת עצמה הודתה עוד בכתב התביעה בזכאות הנתבעת לניכוי סכומים מותרים (ר' סעיף 16 לתביעה) ולא ברור על מה מלינה התובעת.

אשר על כן, אין מקום למחיקת  סעיפים מהתצהיר.

  התביעה להפרשי שכר מינימום

5.         בישיבת הדיון המקדמי הסכימו הצדדים כי התובעת קיבלה את שכרה כדלקמן:

בחודשיים הראשונים- 550 דולר ובתוספת דמי כיס של 80 ש"ח לשבוע.

מהחודש השלישי ועד תום שנת ההעסקה הראשונה- 600 דולר ובתוספת דמי כיס של 100 ש"ח לשבוע.

בשנת ההעסקה השנייה- 650 דולר לחודש ובתוספת דמי כיס של 100 ש"ח לשבוע.